מחשבות גדולות בגלריה קטנה בלב תל אביב

משוטטת בתל אביב וחושבת על אפריקה

אני אוהבת לשוטט בתל אביב. גירויים רבים ומשתנים מאפשרים לרחובות ולסיפורים להוולד מחדש כמעט בכל פעם שאני צועדת בהם. רחוב רוטשילד הוא כמו גן עדן לחובבי סיפורים ופרטים נסתרים. שיטוט קליל ברחוב מוביל למטעמים מענגים, ערסלים למנוחה עירונית, מוסדות תרבות, אמנות רחוב מגוונת, מגדלים מפלצתיים ומבנים מסקרנים.

בית לוין וברקע מגדל אלרוב (תמונה מתוך ויקימדיה)

אחד המבנים המפורסמים והבולטים ביותר ביופיים ברחוב הוא בית השגרירות הרוסית הידוע גם כבית לוין. באינספור סיורים הצבעתי על המבנה וסיפרתי על האדריכלות, על הסיפורים המסתתרים בפרטים הקטנים, על תהליך השימור ועל "המחיר" ששילמה העיר בתמורה. אפשר להרהר רבות על השימור בתל אביב - להתפעל או לזעום, לאהוב או לשנוא ובטח שללמוד על סולם הערכים (או המטרות) שמוביל את עריית תל אביב-יפו, על הצרכים של העיר ועל תכנית הפיתוח שלה. לפעמים אני מתאפקת שלא להתמרמר על כל המגדלים המשוננים האלה הנוגסים בתכלת המשאירים אותנו קטנים קטנים על הקרקע עם צוואר תפוס. שקופים וסגורים עבור עוברי אורח סקרנים בלבוש מרושל.

בשבוע שעבר לראשונה צעדתי לתוך אחת הג'ירפות האלה והלב שלי פשוט נמס. מאחורי בית השגרירות הרוסית היפיפה, במגדל אלרוב, נגלה פלא מסתורי, מרתק ומלא ערך מוסף הפתוח לקהל הרחב - הכירו את הגלריה ללימודי אפריקה.

הפסל בכניסה למבנה מיד מרכך את הלב

לעולים מעלה מעלה לקומה 22 מצפות מספר הפתעות. זה מתחיל בהלם מול נוף משמים ומעורר פליאה של תל אביב. לוקח איזה רגע להבין שזו לא תמונה באיכות מעולה אלא המציאות שמאפשרת לנו לצפות בצמיחתה של תל אביב והתפתחותה בשקט ובהתרגשות. בין משרדים שקטים ומעוצבים נהדר, שוכנת לה גלריה מרשימה עם תערוכות מתחלפות, מוקפדות ומלאות במחשבה עד הפרט האחרון.

את פנינו קיבלה אוצרת הגלריה עידית טולידאנו. בהפתעה מוחלטת עידית פילסה בעדינות דרך ישירה לתוך ליבי ולתוך מוחי והזיזה שכבות עבות של אבק ובורות. התרגשתי מאוד לגלות שדווקא בתוך "המבנה המרוחק" שוכנת גלריה שרואה לנגד עיניה חשיפת אמנות אפריקאית (באופן לא מסחרי ומונגש לכלל הציבור), שמטרתה לקרב אותנו אל התרבות האפריקאית המודרנית והמגוונת כל כך. לא רק מסכות ובדים צבעוניים אלא חשיפה מבוקרת ומתווכת לנושאים בוערים ולחיי היומיום של תרבות רחוקה פיזית ומנטאלית. אנחנו הישראלים מלאים בסטראוטיפים ובבורות בכל הנוגע לאפריקה. המצב, מסבירה עידית, נובע משנים של ניתוק בינינו לבין היבשת ומהעובדה שאנו כמעט ולא באים במגע עם אוכלוסייה אפריקאית. אני בהחלט מזדהה.

האוצרת עידית טולידאנו בהסבר מרתק

הגלריה הוקמה לפני כעשור כחלק מחלל משרדים של קרן ההשקעות החברתיות Vital Capital שמרבית עבודתה מתמקדת באפריקה. מייסד הקרן, איתן סטיבה יחד עם עידית, פעלו למען קירוב התרבות והאמנות האפריקאית לאנשים העובדים באופן צמוד עם אפריקאים. התרגשתי מאוד מהמחשבה היצירתית וההוליסטית שבוודאי תורמת להארה ולהכרה של תרבות, שנתפסת על ידינו לעתים רק דרך מסננת של סטראוטיפים.

כיום מוצגת בגלריה התערוכה "בגוף אני נראית". בטרם ימי קורונה, עידית נהגה לייצר שיתופי פעולה עם אמנים מאפריקה ומישראל ולשאול עבודות של אמנים אפריקאים מאספנים מקומיים סביב נושא התערוכה. נראה שהתקופה המשונה הזו אפשרה לגלריה, כמו לרבים מאתנו, להתכנס לסביבה הפנימית והמקומית. מה שהתחיל כרעיון לתערוכה של נשים כהות עור החיות ופועלות בישראל הלך והתפתח לכדי תובנות מעוררות שאלות ומחשבות על זהות, נשיות, מסורתיות ועל הציפיות והמסגרות בהן הן ממוקמות באוטומטית משטיחה עד כאב. התערוכה עוסקת בחווית החיים של אמנית "מקהילה שונה" בנוף האמנות הישראלי ונותנת לגיטימציה למגוון זהויות מורכבות בחברה הישראלית דרך אמנות נשית מעניינת ובועטת בבטן ("אתיופית", "דרוזית", "מבקשת מקלט" ועוד).

תמונה מתוך אתר הגלריה

תמונה מתוך אתר הגלריה - כניסה

התערוכות מתחלפות ומאפשרות להחשף למימדים שונים של התרבות האפריקאית והיחסים שלנו כלפיה. עידית ניסחה את זה ממש יפה - האמנות משתנה בהתאם לחברה שמשתנה ולנו יש זכות להציץ, ללמוד, להכיר ולקבל השראה בזכות הגלריה הקסומה.

ניתן (וכדאי) להתרשם מתערוכות העבר ומהקטלוגים באתר ובדף הפייסבוק של הגלריה.

תיאום:

בעבר הגלריה הייתה פתוחה לביקורים באופן חופשי, נכון להיום בעידן הקורונה הגלריה פתוחה למבקרים בתאום מראש בטלפון 03-7292100 או במייל info@africanstudiesgallery.org.

כתובת הגלריה:

מגדל אלרוב, קומה 22

רחוב שד"ל 3

תצפית תל אביבית מפתיעה הנשקפת מהגלריה